פריזול העמק יוקנעם בע"מ נ' בן בנימין

החלטה

לפניי בקשה למתן פטור מתשלום אגרה, או לחילופין להורות על דחיית מועד תשלומה עד תום ההליכים או לחילופי חילופין להפחית את סכום האגרה ולאפשר למבקשת לשלמו בשיעורים של כ- 1,000 ₪ בחודש.

תמצית הרקע:

1.עסקינן בתביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיב, עו"ד במקצוע, בגין נזקים שנגרמו לה לטענתה כתוצאה מעריכת הסכם מכר מיום 1.3.05 בין המבקשת לחברה בשם ש.א.י.מ סיטונאות פירות וירקות בע"מ (להלן - הרוכשת), לפיו מכרה המבקשת לרוכשת זכויותיה במחסן – חנות בחיפה (להלן – המחסן).

2.על-פי הנטען בכתב התביעה, ההסכם הנ"ל היה פיקטיבי בלבד. הוא נעשה על מנת למלט את המחסן מנושיה של המבקשת, וזאת נוכח מצבה הקשה באותה עת, בשלו היה "חשש רציני כי היא תפורק" (סעיף 9 לכתב התביעה), ועל מנת שהוא לא ייתפס על-ידי כונס או מפרק ככל שימונו (סעיף 12 לכתב התביעה). לטענת המבקשת, לצורך ביצוע התוכנית האמורה פנה מנהל המבקשת, מר יוסי מלכה (להלן – מלכה) לעובד אשר עבד אצל המבקשת במשך שנים, בשם שלום אסולין (להלן – אסולין), על מנת לייסד את החברה הרוכשת, והאחרון נרשם כבעל מניותיה. לטענת המבקשת, המשיב שימש כעו"ד אשר ערך את ההסכם ופעל עבור שני הצדדים, והוא העביר הזכויות במחסן על שם הרוכשת במרשם המקרקעין, וזאת מבלי שהועברה התמורה המוסכמת על פי החוזה. בדיעבד, כך נטען, נפרדו דרכיהם של מלכה ושל אסולין, המחסן והפעילות העסקית נותרו בידי החברה הרוכשת ואסולין, ואילו המבקשת ומלכה נותרו וידיהם על ראשם. המבקשת טוענת כי המשיב נהג ברשלנות והפר את חובות הנאמנות כלפיה, משלא הבהיר לה את הפסול שבהסכם, לא התריע בפניה על ההשלכות והסיכונים של המהלך ומשהעביר הזכויות במחסן מבלי שווידא קבלת תמורה עבורו על-ידי מבקשת. התביעה הוגשה לתשלום פיצויים בגין הנזק שנגרם למבקשת, לטענתה, מהתנהלותו של המשיב בנסיבות שלעיל. סכום התביעה הועמד על סך 2 מיליון ₪, הכוללים את שווי המחסן על-פי ההסכם או לחילופין ערכו המשוערך ביחס למועד העברת הבעלות בטאבו, דמי שימוש ראויים ועוגמת נפש.

3.יצויין כי התביעה הוגשה לראשונה בשנת 2012. בקשת המבקשת למתן פטור מתשלום האגרה במסגרת ההליך המקורי – נדחתה בהחלטת כב' השופטת עירית הוד מיום 6.5.12, בה נקבע כי המבקשת לא עומדת בדרישות התקנות למתן פטור מתשלום אגרה. לאחר שהמבקשת לא שילמה את האגרה ולא הגיבה להתראות מפני מחיקה מחוסר מעש, נמחקה התביעה ביום 9.9.12. היא שבה והוגשה ביום 17.4.13 ויחד איתה הבקשה שבפני.

תמצית טענות הצדדים:

4.לטענת המבקשת, היא מצויה במצב כלכלי קשה ועל אף שהיא רשומה כחברה פעילה אצל רשם החברות אין בחברה כל פעילות עסקית מאז שהזכויות במחסן המשמש כחנות בשוק בחיפה הועברו לידי הרוכשת. לטענתה, אין לה חשבונות בנק לאחר ששני החשבונות שהיו לה נסגרו בשל חובות, היא לא שילמה אגרה לרשם החברות במהלך השנים ונותרה חייבת לרו"ח שלה סכומי כסף שאין ביכולה לשלם לו. עוד טוענת המבקשת, כי מלכה (בעל מניותיה ומנהלה) הוכרז על ידי בית המשפט המחוזי כפושט רגל ומונה לו נאמן, לאחרונה הצליח לארגן סכום כסף משמעותי על מנת להציע הסדר נושים, וביום 13.3.13 אישר בית המשפט המחוזי את הסדר הנושים. בתצהיר מלכה נטען, כי מאז מונה לו נאמן הוא עובד בעבודות מזדמנות בשווקי הירקות והפירות וכי תמורת עבודתו מקבל במזומן כ- 3,000 ₪ לחודש. אין בבעלותו ובבעלות רעייתו רכב ועל דירתם ניתן צו כינוס. כמו כן נוצרו פיגורים בתשלומי המשכנתא. עוד נטען כי כנגד רעייתו של מלכה, הרשומה כמנהלת של המבקשת, נפתחו תיקי הוצל"פ בהיותה ערבה לחלק מחובות המבקשת ולחובות בעלה, במסגרתם הוכרזה כחייבת מוגבלת באמצעים. לבני המשפחה הוצאות רבות ארנונה, חשמל, משכנתא והוצאות שונות כפי שפורטו בבקשה.

5.המשיב טוען כי אין לתביעה סיכוי כלשהו הן מחמת שהתביעה התיישנה, שכן הסכם המכר של המחסן נערך ביום 1.3.2005, והן מחמת גופם של דברים. לטענתו, העסקה היתה תקינה ותקפה והיא דווחה כחוק לרשויות המס. במעמד החתימה על ההסכם חתמה המבקשת על ייפוי כוח בלתי חוזר למשיב המסמיך אותו להעביר ולרשום את הזכויות במחסן על שם הרוכשת, וכן חתמה על בקשה לרישום הערת אזהרה בלשכת רישום המקרקעין לטובת הרוכשת ואף קיבלה החלטה במועצת המנהלים על מכירת זכויותיה בנכס ומינוי מנהלה לחתום בשמה על כל הצהרה, בקשה טופס הדרוש לצורך העברת הזכויות. עוד טוען המשיב, שהמבקשת הוציאה חשבונית מס לרוכשת על מלוא סכום התמורה החוזית, ובעקבות הדיווח על העסקה חויבה המבקשת בתשלום מס שבח שבפועל שולם על ידה (טענה המוכחשת על-ידי המבקשת). המשיב טוען עוד, כי המבקשת היא חברה פעילה העוסקת במסחר בשוק הסיטונאי בחיפה גם בימים אלו.

דיון והכרעה:

6.אקדים ואציין כי אין לקבל את טענת המבקשת לפיה המשיב לא היה רשאי להגיב לבקשה. בהתאם לפסיקה, לנתבע עניין לגיטימי ביחס לפטור מתשלום אגרה, ואין מניעה כי יגיב לה ויפרט עמדתו (רע"א 9075/05 עזבון המנוחה לוין ז"ל נ' עיריית הרצליה (פורסם במאגרים) (2006); רע"א 7633/98 דיסקונט ישראל נ' משה שמש (פורסם במאגרים)). דין הטענות בעניין זה להידחות איפוא.

7.נקודת המוצא היא כי הגשת תביעה מותנית בתשלום אגרה בהתאם לשיעורים כפי שנקבעו בתקנות. האפשרות למתן פטור מתשלום אגרה מעוגנת בתקנה 14 (ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז – 2007, הקובעת שתי דרישות מצטברות למתן פטור מתשלום אגרה: האחת, כי אין למבקש יכולת כלכלית לשאת בעלות האגרה, והשניה כי ההליך מגלה עילה לכאורה. פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להישקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה (בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו)).

8.אבחן תחילה את התנאי של היעדר יכולת לשלם את האגרה. על תובע הטוען כי הוא נעדר יכולת כלכלית, לפרוש בפני בית המשפט תמונה מפורטת ומלאה באשר למצבו הכלכלי, על מנת לשכנע בטענתו כי לא יוכל לעמוד בתשלום האגרה (ע"א 229/89 חיים מצא נ' ציפורה מצא (פורסם במאגרים)). ביחס לתובעת שהיא חברה נפסק, כי יש לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות, ובבחינת המצב האמיתי של החברה יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה (רע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (פורסם במאגרים) (2011),

9.בענייננו, הנתונים והמסמכים שצורפו ביחס למבקשת עצמה הינם דלים. נטען בעניין זה בתצהיר בעלי המבקשת, כי מדובר בחברה לא פעילה שחשבונות הבנק שלה נסגרו, וצורף תדפיס מרשם החברות לפיו לחברה חוב אגרות וכן מכתב מרו"ח ובו דרישת תשלום מהחברה. לא צורפו מסמכים כלשהם המלמדים על סיום פעילותה העסקית של המבקשת, כגון אישור סגירת תיק ברשויות המס, דיווחים כלשהם מטעם המבקשת לרשויות או אישור מגורם מקצועי כלשהו בדבר מצבה הפיננסי של המבקשת. בנסיבות אלה, אין לומר כי בפני בית המשפט הונחה תשתית רחבה המאפשרת בחינה ממשית של מצבה הכספי של המבקשת.

אשר למצב הכספי של מנהליה/בעלי מניותיה של המבקשת, עולה מהנתונים שצורפו כי מלכה היה נתון בהליך של פשיטת רגל וכי לאחרונה אושר הסדר נושים בינו לבין נושיו, לאחר שגוייס על-ידו סכום כסף לא מבוטל ממשפחתו. הנתונים ביחס להכנסה בפועל שלו ושל אשתו (הרשומה אף היא כמנהלת המבקשת), אינם בהירים, כאשר המבקש טוען לעניין זה להכנסה במזומן וללא תיעוד כלשהו, ואילו ביחס לאשתו עולה מתדפיס חשבון הבנק שלה כי בחשבון יש הפקדות כספיות באמצעות שיקים ומזומן, שמקורם לא הוברר, והם מעבר לשיעור המשכורת הנטען. יצויין כי בחשבון מסגרת אשראי מאושרת של 18,000 ₪ (החשבון עצמו ביתרת חובה בסך 17,664 ₪).

10.על רקע הנתונים הקיימים, לא שוכנעתי כי הונחה על-ידי המבקשת תשתית משכנעת דיה בדבר היעדר יכולת לשלם את האגרה.

11.אשר לעילת התביעה; בהתאם לרף המקובל של בחינת עילת תביעה לכאורה ביחס לבקשה מעין זו, שאיננו גבוה, אין לומר כי התביעה מחוסרת על פניה כל סיכוי. עם זאת, מעיון בכתב התביעה עולה כי בפני המבקשת ניצבות משוכות לא מבוטלות. זאת, הן לעניין טענת ההתיישנות, והן לגופם של דברים. בפרט עולה שאלה בדבר עילת התביעה נגד המשיב לעניין העברת המחסן על שם הרוכשת מבלי שהתובע ווידא קבלת התמורה החוזית לפני כן, וזאת בשים לב לטענתה של המבקשת עצמה כי החוזה כפי שנערך מלכתחילה היה פיקטיבי בלבד ולא נועד אלא על מנת להבריח את הנכס מנושיה על-ידי רישומו על שם הרוכשת, מחד גיסא, ולייפוי הכוח להעברת הזכויות בנכס שצורף על-ידי המשיב, מאידך גיסא.

12.בהיעדר תשתית משכנעת דיה בדבר חוסר יכולת לשלם האגרה, כשלכך מצטרפים הקשיים הנוגעים לעילת התביעה, הבקשה לפטור מתשלום אגרה נדחית.

13.אינני רואה לקבל הבקשה החלופית לדחיית תשלום האגרה לסיום ההליך, שלא הונח לה כל יסוד ענייני. הבקשה לחלוקת תשלום האגרה לתשלומים חודשיים של 1,000 ₪ איננה סבירה, ואיננה נתמכת בנתונים שצורפו.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.